מודאגים ממשבר האקלים? כנראה שאתם אנשים מאמינים

אקלים כדור הארץ משתנה.

זו עובדה שקשה להתכחש לה.

מה שאפשר להתכחש אליו היא מידת ההשפעה שלנו, בני האדם, על סוג ועוצמת השינוי. כמו כן הדעות חלוקות על היחס הראוי כלפי השינוי. נושא האחריות האנושית לשינוי האקלים מעסיק הן חוקרים והן אנשים מן השורה מזה שנים רבות. הדעות נמצאות על הסקאלה שבין "העיירה בוערת כולנו הולכים למות, כל אחד לעצמו" ו- "אין סיכוי שאביא ילדים לעולם שהולך להיחרב", ועד ל- "השינוי יגרום לכדור הארץ להיות ירוק יותר וזה טוב לכולם" או-"למי אכפת מזה שיש פחות דובים בקוטב?".

תיאורית האבולוציה

תיאורית האבולוציה מתיימרת להסביר את התכנותם הספונטנית של חיים מורכבים להפליא ושונים זה מזה באופן מהותי (ההבדל בין דג סלמון לעורב או בין אדם לעץ הוא יותר ממשמעותי). התיאוריה גורסת שכל אלו התפתחו מצורת חיים אחת בודדת ובסיסית על ידי הצטברות של שינויים אקראיים ומזעריים ברובם, לאורך תקופת זמן ארוכה. שינויים אלו הינם מוטציות, או שגיאות הנוצרות באופן אקראי בתהליך שכפול תאים.

הברירה הטבעית היא המנגנון המאפשר ברירה בין שינויים אשר אינם מועילים (או מזיקים) בסביבה נתונה, לבין שינויים מועילים. שינויים מועילים מאפשרים לאורגניזם השונה לשגשג יותר ממתחריו אשר נותרו ללא השינוי, וכך להתרבות ולהעביר את המטען הגנטי שלו הלאה, וכך עד לשינוי המוצלח הבא וחוזר חלילה.
תהליך זה שבו מינים משתנים תחת מנגנון הברירה הטבעית נקרא אבולוציה באמצעות ברירה טבעית.

צ'ארלס דרווין נחשב לאבי תורת האבולוציה המודרנית. הטענה שהמינים נוצרו באופן ספונטני (ללא תכנון תבוני) ובמיוחד התפתחות האדם מהקוף תוארה בספרו "מוצא האדם" משנת 1871. אין מחלוקת על כך שאבולוציה הנו תהליך שקיים בטבע.

ומה עם התא הראשון ממנו הכול התחיל?

יצירת חיים חדשים מחומר דומם הנו תהליך שלא ידוע בוודאות כיצד קרה, וכיצד הוא יכול לקרות. התהליך מעולם לא נצפה בשום מקום אחר ביקום, ולא שוחזר על ידי בני אדם. אין כיום הסבר מוכח כיצד נוצר התא החי או המיקרואורגניזם הראשון. תא "פשוט" כזה, אשר מסוגל לשכפל את עצמו תוך מתן אפשרות ל"שגיאות" בהעתקה הנו הכרחי כבסיס לתהליך האבולוציה.
בלעדיו, העולם היה מקום דומם לחלוטין ושונה מאד מזה שאנו מכירים. כדור הארץ היה נראה יותר כמו כוכבי הלכת המוכרים לנו.

תיאוריות מקובלות סוברות כי החיים התפתחו כאבולוציה כימית מהמרק הקדום, במעמקי האוקיינוס או לחילופין במעיינות חמים געשיים.

תהיה התאוריה אשר תהיה, תהליך שבסופו נוצר חומר חי בסיסי כלשהו (מיקרואורגניזם) מתוך חומר דומם טרם ידוע ולא נצפה או שוחזר מעולם.

שינויים בסביבה, והשפעתם על האבולוציה

שינויים בסביבה, משפיעים על תוצאות מערכת הברירה הטבעית, כלומר האם שינוי גנטי הינו מועיל או מזיק. האבולוציה של העש המפולפל מדגימה עקרון זה בצורה יפה.  זיהום אויר במהלך המהפכה התעשייתית גרם לעשים בצבע כהה (אשר היו נדירים עד למהפכה) להיות בעלי יתרון מובהק על פני אחיהם הלבנים, שכן האוויר נהיה כהה כתוצאה מעשן וזיהום, מה ששיפר את ההסוואה שלהם באוויר. כך הגיע העש הכהה עד לשכיחות של  98% מסך העשים. מאוחר יותר, כאשר הזיהום הופחת, והאויר חזר להיות שקוף, עשים לבנים חזרו להיות הנפוצים יותר שכן עקרון הברירה הטבעית שב לפעול לטובתם. אם כן, אין ספק ששינויים בסביבה משפיעים על אפשרויות ההתרבות של מינים בעלי תכונות שונות.

שיווי משקל וסוגיו

מערכת המצויה בשיווי משקל מתוארת כנמצאת במצב סטטי עקב איזון של כוחות.
שיווי משקל (מכני) יציב ניתן לתיאור על ידי כדור המונח בתחתית קערה יציבה. במידה ויופעל כוח רגעי על הכדור הוא ינוע מעט, ואז יחזור למקומו הקודם בתחתית הקערה.

שיווי משקל לא-יציב (רופף) ניתן לתיאור עלי ידי כדור המונח בדיוק בראש גבעה. כדור המאוזן בצורה כזו לא זז, ולכן נמצא בשיווי משקל. בניגוד לחברו בקערה, כוח רגעי קטן אשר יופעל על כדור זה יגרום להתחלה של תנועה של הכדור, שתלך ותגבר. בסופה יימצא הכדור בתחתית הגבעה, כלומר במיקום שונה לגמרי מזה שהיה בו קודם, וזאת למרות שהופעל עליו כוח קטן ורגעי בלבד.
בסופה של התנועה בתחתית הגבעה, הכדור שוב יימצא בשיווי משקל, אבל במקום אחר לגמרי ומרוחק מזה שהתחיל ממנו (ואולי מישהו גם יושפע מזה)

מה זה קשור לכדור הארץ?

שיווי משקל יכול לתאר מערכת מכנית פשוטה (כגון הכדורים שהזכרנו), אבל גם מערכת ביולוגית המצויה בשיווי משקל של מינים המאזנים זה את זה ויוצרים מערכת אשר יכולה להיראות סטטית במבט על.

יער יכול לשמש לדוגמה למערכת כזו. יערות יכולים להיות עתיקים ביותר, עצים נובטים, גדלים ומתים, כך שאין ספק שהיער משתנה ללא הפסקה. אך היער, כמערכת מאוזנת, יכול להיראות זהה במבט מלמעלה ולהתקיים בצורה זו במשך אלפי שנים.

כדור הארץ כמערכת אקולוגית נמצא גם הוא בסוג של שיווי משקל (לפחות עד שהגיע האדם המודרני), מורכב לאין ערוך ממערכת מכנית של כדור בקערה או על גבעה, או אפילו מיער.

ומה קורה כששיווי המשקל מופר?

יער הוא אמנם מערכת מאוזנת אשר יכולה להתקיים באופן יציב במשך תקופות ארוכות. אך מה יקרה אם יגיע לפתע האדם שזקוק לעצים ויכרות את היער? במקרה כזה מופעל כוח חיצוני משמעותי על המערכת אשר מוציא את היער מאיזון בצורה דרמטית. נביטת עצים צעירים לא מסוגלת להדביק את קצב כריתת העצים, ובסופו של דבר היער יכול להיעלם, כפי שכבר קרה במקרים לא מעטים.

אז, מה יקרה אם בני האדם יכרתו את רוב היערות בעולם? האדם המודרני מסוגל ככל הנראה לבצע משימה כזו. לכן התשובה לשאלה זו ברורה: ובכן, יהיו הרבה פחות יערות בעולם במצב כזה.

הטענה הנפוצה ביותר בשנים האחרונות (ומגובה במדידות) היא שכדור הארץ מתחמם באופן ממוצע משנה לשנה. האחריות להתחממות זו נופלת על ריבוי גזי חממה (אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן, אוזון, ועוד) באטמוספירה אשר "בולעים" את החום המוקרן מכדור הארץ (ומגיע במקורו מהשמש) וכך מחממים אותו.

גזי החממה נוצרים באופן משמעותי כתוצאה של פעילות אנושית. תעשיות הכרוכה בשריפת פחם, בנזין וגז טבעי וגם חקלאות הינם גורמים משמעותיים לעליית כמות גז החממה באטמוספירה.

באיזה סוג שיווי משקל נמצא העולם, ולמה אמור להיות לי אכפת מזה?

האם אקלים העולם נמצא בשיווי משקל יציב, כאשר כוח חיצוני המופעל עליו יתבטל במהרה ויחזור לשיווי המשקל הקודם?

לחלופין, האם העולם נמצא בשיווי משקל רופף כאשר כוח חיצוני (מהסוג שהתעשייה האנושית מסוגלת לייצר) יגרום לשינוי הולך וגדל עד ששיווי משקל ימצא בנקודה חדשה לגמרי (ואולי הרבה פחות נעימה)?

אין לכותב את היכולת לענות על שאלה זו אשר מעסיקה אנשים מוכשרים בהרבה. השאלה המעניינת אותי היא, למה אמור להיות לי אכפת?

חיים כתוצאה של אבולוציה הם בשיווי משקל יציב

בהנחה שהחיים כפי שאנו מכירים אותם הם אכן תוצאה של אבולוציה של מיליוני שנים, אז הם בהכרח דבר קשוח. אבל ממש קשוח!

תחשבו על זה רגע. התא הראשון (כן, זה שנוצר בתהליך לא ידוע) הרי שרד עולם ללא חיים בכלל, והצליח להשתכפל, להתפתח ולהשתנות. כל כך הצליח עד שקיימים אינספור מיני חיים שונים בתכלית זה מזה אשר משגשגים כמעט בכל מקום בכדור הארץ, אכזרי ככל שיהיה – חם או קר, גבוה או נמוך, במים או ביבשה.

חיים קיימים במעמקי הים הקר והחשוך, ולחילופין במדבריות הצחיחים ביותר. חיים לסוגיהם קיימים על ההרים הגבוהים ביותר ובמקומות הנמוכים והרעילים ביותר (כן, כולל בים המלח). וכמובן, חיים קיימים ובשפע בכל מקום שנמצא באמצע.
אז במה בעצם מנסים לשכנע אותנו, ששינוי של כמה מעלות בטמפרטורה יגרום לכשל במנגנון המופלא הזה? אוקיי, ייתכן שאמנם כמה מינים עשויים להפוך ללא רלוונטיים למצב החדש (ביי ביי דובי קוטב), אבל למי אכפת? הרי דובים מוצלחים יותר (או חיות אחרות לגמרי) דווקא יתאימו לאקלים החדש, ישגשגו יותר ויחליפו את המינים שכבר אינם מתאימים.  ואולי בכלל דובי הקוטב עצמם יעברו מוטציה וישגשגו דווקא באקלים החם יותר.

ועוד מנסים לאיים עלינו, שתוספת של כמה אחוזים של פחמן דו חמצני באוויר תגרום לצרות רציניות לצורות חיים אשר עברו בהצלחה בכוחות עצמם (בעזרת מוטציות) מנשימה תת מימית לנשימה אווירית? נו באמת…

אסייג ואומר שכמובן שהדיון פה הוא תיאורטי בלבד, אין ספק שכל אחד מאיתנו (או לפחות רובנו) מעוניין לשמור על המצב הקיים, ובמיוחד מעוניין שיהיה לו וליקרים לו, כולל לדורות הבאים נעים ונוח. מצד שני, אי אפשר שלא להתעלם מכך שגם האדם עצמו הוא בעל חיים קשוח מאד. בני אדם הוכיחו יכולת לחיות בתנאים קשוחים מאד. בני אדם חיו במקומות קשים לאורך ההיסטוריה, וגם עושים את זה בהצלחה ממש היום.

ומי יודע, אולי דווקא הצאצאים שלי הם אלו שישרדו טוב יותר בכדור הארץ המחומם?

אז בשורה התחתונה, למה שנפריע לתהליך המופלא ורב העוצמה של אבולוציה על ידי ברירה טבעית, שהביא אותנו לחיים המגוונים שקיימים על פני כדור הארץ, או נחשוש ממנו? החיים יתאימו את עצמם בקלות לעליה של כמה מטרים במפלס פני הים, ואולי בכלל חיים תבוניים חדשים יתפתחו מתחת למים ככה שיותר ים רק יועיל?

חבר'ה, עם כל הצער, העולם משתנה. לפעמים צריך לקצץ… כמו שכולנו יודעים. מי שכבר לא מתאים, או שישתפר או שיוחלף במוצלח ממנו. אלו החיים.

העולם כירושה של תבונה

גישה שונה ועתיקה יותר, גורסת כי מגוון החיים המופלא על פני כדור הארץ נוצר בצורה מתוכננת ותבונית. תהליך היצירה לא ידוע לנו באופן מדעי, גם לא ידוע לנו מתי בדיוק הוא התחיל, ואיך.
אמנם האנושות צברה, לאורך השנים, מושג כלשהו לגבי איך הכול התחיל, ובמיוחד לגבי איך הדברים עובדים עכשיו (לדוגמה, חוקי הפיזיקה). אך עדיין רב מאד הנסתר על הגלוי (ממליץ בהקשר הזה על הספר "אין לנו מושג: מדריך ליקום הלא־מוכר").
בהתאם לגישה זו תבונה עילאית תכננה ויצרה את מארג החיים על פני כדור הארץ, והקנתה ליצירה זו את האיזון הפנימי והעדין, המאפשר לה להתקיים.

לשם השוואה, ניקח לדוגמה ציור מימי תקופת הרנסנס (בן כ- 600 שנה). ציור כזה, בימינו, הוא יצירה חד פעמית ובלתי ניתנת לשחזור של גאון אשר כבר מזמן איננו איתנו. קל להבין מדוע יש לנו את כל הסיבות לשמור ולהגן על היצירה הזו. היא מייצגת גאונות שאינה נגישה לנו יותר, ועל כן בלתי ניתנת להחלפה. יצירה כזו יש לשמור ככל יכולתנו.

אם אכן כדור הארץ תוכנן באופן תבוני, לפני זמן רב, להיות מערכת מופלאה המצויה בשיווי משקל עדין ושברירי, ברור שיציאה מאיזון של מערכת זו עשויה להוביל לתוצאות דרמטיות, בלתי הפיכות ולהגיע למקום בו מגוון החיים ייפגע בצורה שאינה ניתנת לתיקון. אדם מאמין סובר כי כדור הארץ הינו יצירה מתוכננת, גאונית ובעלת איזון פנימי מופלא. לאדם כזה ברור מדוע יצירה כזו יכולה להיות שברירית ועלינו לשמור עליה מכל משמר. גם היא מהווה ירושה מגאונות שאינה זמינה לנו כיום, ואינה ניתנת להחלפה. מחזקת את ההבנה הזו, כמובן, גם העובדה שאנחנו עדיין לא יכולים להתקיים בלעדי כדור הארץ (וזאת בניגוד ליצירת אומנות, מופלאה ככל שתהיה).

הדעה הרווחת

ככל שאני יכול להתרשם, אין ספק שהתזה השולטת היא של "כדור הארץ השברירי" שאמורה, לכאורה, לאפיין דווקא את האדם המאמין. ניתן לראות אפילו מבחינת השימוש בשפה כיצד "שינוי האקלים" הפך ל"משבר האקלים", הכרזה על "מצב חירום אקלימי" וכו'.

אמנם ישנם כמה ספקנים (מבוטלים במידה האפשר, כמיטב מסורת גיוון הדעות השולטת בעולם ה- PC), אך נראה שמדובר במיעוט, לפחות מבחינת השפעה.
הדבר בולט במיוחד לאור החוקים הנחקקים בנושא, הקמת ועדת בית הנבחרים על משבר האקלים, הסכם פריז,  פרוטוקול קיוטו, הסכם קופנהגן ועוד

מצד שני, ופה נמצאת הסתירה, גישה זו מובלת דווקא על ידי מוסדות חילוניים-אתאיסטים אשר אמורים, לפחות לכאורה, לדגול בקיומו של שיווי משקל עולמי יציב.

אז, האם למעשה כולם הפכו למאמינים בבריאה תבונית של העולם?

דעתי היא שקיימת בנושא זה סתירה לוגית משמעותית, בין החילוניות האתאיסטית הנפוצה, לבין פניקת השמירה על כדור הארץ. האם ייתכן שדווקא הסתירה הזו גורמת לתגובה בלתי פרופורציונלית כלפי הנושא (של אנשים שאמורים, לפחות לכאורה, להיות אדישים)?